Business people brainstorming in white modern office at desk

חוק הגנת השכר

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 הינו חוק מגן הנועד להסדיר את אופן תשלום השכר, מועד ודינים בשל הפרותיו.

 מועד תשלום שכר חודשי

סעיף 9 לחוק הגנת השכר קובע כי המועד לתשלום שכר עבודה הינו בתום החודש בעדו הוא משתלם. למשל, שכר עבודה של חודש ינואר, ישולם עם תום חודש ינואר, היינו – 31/1/2019.

סעיף 9 לחוק

"9. שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם; בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש."

הלנת שכר

שכר ששולם לאחר המועד כאמור (תום החודש) ייחשב כמולן רק אם שולם לאחר ה-9 לחודש העוקב ("היום הקובע" בסעיף ההגדרות). במצב כזה, השכר ייחשב כמולן מתחילת החודש ולא רק מה-9 לחודש. למשל: שכר ינואר היה צריך להיות משולם עד יום 31/1/2020. אם השכר שולם לאחר ה-9 לפברואר, למשל ב-10 לפברואר – השכר ייחשב כמולן החל מיום 1/2/2020; כלומר, הלנת שכר במשך 10 ימים.

פיצוי הלנת שכר

סעיף 17(א) לחוק הגנת השכר קובע כי בעבור שכר מולן יינתן פיצוי כדלקמן:

  • בעד השבוע הראשון שבו השכר מולן – 5% מהשכר המולן;
  • בעד כל שבוע לאחר מכן – 10% מהשכר המולן.

נקודות חשובות:

  • מספר הימים בהם הולן השכר, יחולקו בשבע (7 ימים בשבוע), על מנת למצוא את מספר השבועות בהם בוצעה הלנת שכר.
  • את מספר השבועות שהתקבל נעגל כלפי מעלה, וזאת גם במצב בו השארית נמוכה
    מ-0.5.
  • התוצאה לאחר עיגול כלפי מעלה, מהווה את מספר השבועות בהם השכר מולן.

סעיף 17 לחוק

"17. (א) לשכר מולן ייווסף הסכום הגבוה מבין אלה (להלן - פיצוי הלנת שכר):
(1) בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק העשירי מהשכר המולן;"

התיישנות פיצויי הלנת שכר

סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר קובע כי הזכות לפיצויי הלנת שכר תתיישן אם לא הוגשה תביעה לבית הדין במועדים כדלקמן:

  1. אם המעסיק לא שילם לעובד כל שכר – העובד יכול לתבוע את רכיב פיצוי הלנת השכר עד שנה ממועד הלנת השכר.
  2. אם המעסיק שילם לעובד שכר מסוים ורק חלק מן השכר מולן – עומדים לרשות העובד 60 ימים לתבוע את רכיב פיצוי הלנת השכר. בית הדין רשאי להאריך זאת עד ל-90 ימים.

בית הדין יכול לקבוע שאין לשלם פיצוי בגין הלנת שכר אם הייתה טעות כנה – למשל, כאשר המעסיק, בתום לב, לא ידע שהבנק לא ביצע את הוראת העברת השכר.

סיבה נוספת יכולה להיות כאשר המעביד שילם שכר מסוים, למשל בסך 10,000 ₪, אבל יש מחלוקת לגבי תשלום של 5,000 ₪ נוספים, ואז אין לפסוק פיצויי הלנת שכר, כי השכר שלא נתון במחלוקת שולם על ידי המעסיק, ואילו יתר השכר עדיין נתון במחלוקת הצריכה הכרעה ועל כן טרם נחשב כמולן.

סעיפים 17א ו-18 לחוק

"17א. (א) הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה  תשכ"ט-1969 (להלן - בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים."
"18. בית הדין האזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו."

 צורת תשלום השכר

סעיף 2 לחוק הגנת השכר קובע כי שכר העבודה ישולם במזומן, אך החוק מקנה אפשרות לשלם בדרך אחרת – למשל, על ידי העברה בנקאית או בשיק – וזאת לפי הסכמת הצדדים.

סעיף 2(א) לחוק

"2. (א) שכר עבודה ישולם במזומנים, אך מותר שישולם בשיק או בהמחאת דואר, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה או שהעובד הסכים לה בדרך אחרת, ובלבד שהעובד יכול לקבל מהנמשך פירעון השיק או המחאת הדואר במועדים הקבועים בסעיפים 9 עד 14, הכל לפי העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהאיסורים הקבועים בסעיפים 2 ו-4 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018."

תשלום בשווה כסף

סעיף 3 לחוק הגנת השכר קובע כי בהסכמת העובד, מותר לשלם חלק משכר העבודה בשווה-כסף באופן הבא:

  • תשלום באמצעות אוכל ומשקאות המיועדים לצריכה בזמן העבודה (לא כולל משקאות משכרים).
  • תשלום באמצעות דיור. למשל, אם העובד מתגורר במקום מרוחק ממקום העבודה, המעסיק יכול לשלם חלק מהשכר במזומן וחלק מהשכר  באמצעות תשלום שכר דירה. נדרש ששווי הדיור יהיה במחיר המקובל בשוק; כלומר, אם דמי שכירות מקובלים של דירה הם בסך 2,000 ש"ח, המעסיק לא יוכל לטעון שהשווי של דמי השכירות הוא 6,000 ₪, למשל.

סעיף 3 לחוק

"3. מותר בהסכמת העובד לשלם חלק משכר עבודה באוכל ובמשקאות המיועדים לצריכה במקום העבודה, להוציא משקאות משכרים, או בדיור, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה או שהיא נוהג מקובל בתנאי עבודה, ובלבד שהשווי המיוחס לכל אלה לא יעלה על המקובל בשוק."

איסור הגבלות של צריכת מצרכים

סעיף 4 לחוק הגנת השכר אוסר על המעסיק לחייב עובד לרכוש מצרכים ממנו או ממי שקשור במפעלו. למשל, חברת משקאות לא יכולה לחייב עובד לקנות רק משקאות מתוצרתה, והעובד רשאי לקנות מכל חברה אחרת שיחפוץ בה.

כמו כן, מעסיק לא יכול להגביל את העובד באופן שבו הוא בוחר לעשות שימוש בשכרו.

סעיף 4 לחוק

"4. (א) לא יחייב מעסיק את עובדו לקנות מצרכים ממנו או ממי שקשור בו או במפעלו, או להזדקק לשירותיהם ולא יגביל מעסיק בכל דרך אחרת זכותו של עובד להשתמש בשכר עבודתו."

איסור שכר כולל

סעיף 5 לחוק הגנת השכר קובע כי כאשר חל על העובד חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, צריך להפריד את התשלום עבור שעות נוספות ו/או עבור שעות עבודה במנוחה השבועית,  ו/או עבור ימי חופשה, מרכיבי השכר הרגיל.

לא ניתן לשלם שכר רגיל ולטעון כי הוא כולל בתוכו תשלום עבור ימי חופשה או שעות נוספות או עבודה במנוחה השבועיות.

תשלום שכר כולל מהווה עבירה על החוק וחושף את המעסיק לתביעות עבודה רבות.

חריג: כאשר נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר על ידי שר העבודה.

סעיף 5 לחוק

"5. עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, או הכולל דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951 - רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לעניין זה על ידי שר העבודה."

תשלום שכר עבודה ישירות לעובד

סעיף 6 לחוק הגנת השכר קובע כי שכר עבודה ישולם לעובד ישירות, אלא אם העובד נתן הוראה אחרת בכתב, ואז ניתן לשלם את השכר לאחר (למשל, לבן זוג, קיבוץ, הורה, ילד, חבר לעבודה). לדוגמה, אם העובד גר בקיבוץ, הוא יכול להורות בכתב שהשכר יועבר לחשבון הבנק של הקיבוץ.

סעיף 6 לחוק

"6. (א) שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, אך מותר שישולם לו, על פי הוראתו בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954, החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בחוק זה - חברת הדואר), לשכת עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, או כל תאגיד שאושר לכך על ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת."

שכרו של עובד שנפטר

סעיף 7 לחוק הגנת השכר קובע, שאם עובד נפטר לפני ששולם לו שכרו, השכר ישולם על פי הסדר הבא:

  • למי שציווה העובד;
  • אם העובד לא ציווה – השכר ישולם לבן זוגו;
  • אם אין לעובד בן זוג – השכר ישולם ליורשו, על פי דיני הירושה.

סעיף 7 לחוק

"7. נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לעניין זה; לא הורה - ישולם לבן-זוגו, ובאין לו בן-זוג - ליורשו."

עיקול ו/או העברה ו/או שיעבוד

סעיף 8 לחוק הגנת השכר קובע כי לא ניתן לעקל, להעביר או לשעבד משכרו של העובד סכומים העולים על הסכומים הנקובים בטבלת הבטחת ההכנסה של ביטוח לאומי.

בטבלת הבטחת ההכנסה של הביטוח הלאומי מפורטים סכומי הכסף להם זקוק אדם לצורך מחייתו. הסכומים משתנים בהתאם לסטטוס של העובד – למשל, אם יש לו ילדים, אם חי עם בן-זוג או לבד וכדומה.

את הסכום הנקוב בטבלה לא ניתן לעקל.

מצב נוסף

החוק קובע שאם ההכנסה שווה לסכום המופיע בטבלת הבטחת ההכנסה או נמוכה ממנו – אין לפעול לפי הטבלה, ויש להשאיר בידי העובד 80% משכרו.

יוצא אפוא, שהסכום המוגן הוא אחד משניים:

  • הסכום שנקוב בטור ג' בטבלה לפי חוק הבטחת הכנסה.
  • 80% משכרו של העובד.

הנמוך מביניהם הינו הסכום המוגן שיש להשאיר בידי העובד.

חובה ליישם תמיד את שתי הדרכים.

נקודות חשובות

  • האמור אינו חל על עיקול לצורך תשלום מזונות – במקרה כזה ניתן לעקל את כל שכר הנטו של העובד, מבלי להשאיר בידיו 80% מהשכר או את הסכום הנקוב בטבלה לפי חוק הבטחת הכנסה.
  • חישוב יבוצע משכר נטו של העובד – השכר ממנו יבוצע חישוב בדבר עיקול או שיעבוד הינו שכר נטו של העובד, קרי שכר לאחר ניכויי חובה: מס הכנסה, ביטוח לאומי ודמי בריאות.

סעיף 8 לחוק

8. (א) משכר העבודה החדשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה לגמלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1981, שהייתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו אילו היה זכאי לגמלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ-80% משכר העבודה החדשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 80% משכר העבודה החדשי; לעניין זה, "שכר העבודה החדשי" - שכר העבודה החדשי הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעסיק חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק.
(א1) היה שכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיה הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד משכר העבודה היומי - החלק העשרים וחמישה מהסכום כאמור בסעיף קטן (א).
(ב) סעיף קטן (א) אינו חל על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות.

פיצויי פיטורים – המועד לתשלום

סעיף 20(א) לחוק הגנת השכר קובע כי פיצויי פיטורים ישולמו במועד המאוחר מבין השלושה:

  1. יום הפסקת יחסי עבודה (למשל, מועד כניסת הפיטורים לתוקף);
  2. סוף החודש;
  3. לפי המועד שנקבע בהסכם קיבוצי.

הלנת פיצויי פיטורים

פיצויי פיטורים ייחשבו מולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד בו היה צריך לשלמם.

סעיף 20 לחוק

20. (א) בסעיף זה, "המועד לתשלום פיצויי פיטורים", לגבי עובד או מי שזכאי לפיצוי פיטורים מכוחו - המאוחר שבין המועדים האלה:
(1) יום הפסקת יחסי עבודה;
(2) המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על-פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד;
(3) אם נקבעה, על-פי חוזה עבודה או הסכם אחר, זכות לפיצויי פיטורים העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי אחר או בצו הרחבה - היום שנקבע לתשלום פיצוי הפיטורים על-פי אותו חוזה עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר יום הפסקת יחסי עבודה - היום שבו נקבעה הזכות;
(ב) יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם."

פנקס שכר ותלוש שכר

סעיף 24(א) לחוק הגנת השכר קובע כי מעסיק חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד תלוש שכר כתוב. כיום, פנקס שכר הוא למעשה תוכנת השכר.

תלוש השכר מציג את הנתונים מתוכנת השכר, והוא צריך להינתן לעובד בכתב.

המועד שנקבע למסירת תלוש השכר הינו "היום הקובע", קרי עד היום התשיעי בחודש העוקב. למשל: תלוש שכר פברואר יועבר לעובד עד ה-9 במרץ.

סעיף 24 לחוק

24. (א) מעסיק חייב לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד, בכתב, תלוש שכר; בחוק זה -
"פנקס שכר" - פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם;
"תלוש שכר" - רישום נתונים מתוך פנקס השכר, המפרט את פרטי השכר ששולם לעובד.
(ב) פרטי השכר בפנקס השכר ובתלוש השכר יכללו את הפרטים המנויים בתוספת.
(ג) הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד ייעשו לא יאוחר מהיום הקובע.

ניכויים משכר העבודה

סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר קובע כי לא ניתן לנכות משכר העבודה סכומים, למעט אלו הנכללים ברשימה שבסעיף 25 לחוק הגנת השכר, ובתוך כך:

  1. סכום שניתן לנכות על פי חוק – למשל מס הכנסה, ביטוח לאומי.
  2. תרומות שהעובד אישר בכתב שינוכו.
  3. דמי חבר בארגון עובדים.
  4. סכום שהוטל כקנס משמעת, בהתאם להסכם קיבוצי או לחיקוק. כאשר הסכם קיבוצי או חיקוק מאפשרים הטלת קנס בגין עבירה משמעתית, ניתן לנכות את הקנס משכר העובד.
  5. תשלומים לקופת גמל.
  6. חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, וזאת בתנאי שלא ינוכה יותר מרבע מהשכר.
  7. מקדמה – אם סכום המקדמה נמוך מסכום 3 משכורות של העובד, ניתן להוריד את המקדמה במלואה, במידה וסכום המקדמה גבוה מסכום 3 משכורות יש לייחס אותה כהתחייבות בכתב ואין להוריד ממנה יותר מ – 1/4 שכר עבודה של העובד.

נקודה חשובה: משכרו האחרון של העובד, ניתן לנכות כל סכום חוב של העובד למעסיקו.

סעיף 25 לחוק

"25. (א) לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:
(1) סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;
(2) תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;
(3) דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, והתשלומים הרגילים לוועד העובדים במפעל;
(3א) תוספת לדמי החבר שמותר לנכותם על-פי פסקה (3), המיועדת למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעסיקו בכתב על התנגדותו לתשלום התוספת;
(3ב)  דמי טיפול מקצועי-ארגוני לטובת הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור; שר העבודה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את מקסימום דמי הטיפול המקצועי-ארגוני שמותר לנכותם לפי פסקה זו;
(4) סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק;
(5) תשלומים שוטפים לקופות גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע למעסיקו בכתב על התנגדותו לתשלומם;
(6) חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק, בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;
(7) מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה בעד שלושה חדשים; עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים - חלות על היתרה הוראות פסקה (6).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חדל עובד לעבוד אצל המעסיק, רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של עובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות."

 

עוד מאמרים

מיכפל ידע
מיכפל ידע

חוק הגנת השכר

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 הינו חוק מגן הנועד להסדיר את אופן תשלום השכר, מועד ודינים בשל הפרותיו.  מועד תשלום שכר חודשי סעיף 9 לחוק הגנת

קרא עוד »
מיכפל ידע
מיכפל ידע

שכר מינימום

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, קובע מהו שכר המינימום שישולם לעובד. החוק מבחין בין שכר מינימום חודשי, שעתי ויומי.

קרא עוד »
מיכפל ידע
מיכפל ידע

פיצויי פיטורים

פיצויים מוסדרים בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 ובתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964.

קרא עוד »
מיכפל ידע
מיכפל ידע

עבודת נשים

חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, מתווה הנחיות מיוחדות באשר לעבודתן של נשים תוך התייחסות למצבים ייחודיים לאישה, כמו הריון ולידה.

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן