חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, נועד להסדיר את החובות והזכויות של העובד והמעסיק לקראת סיום יחסי העבודה ביניהם.
החוק מטיל על שני הצדדים, הן על העובד והן על המעסיק, חובות וזכויות שוות – כל חובה ו/או זכות שחלה על המעסיק חלה גם על העובד ולהיפך.
חובת הצדדים למתן הודעה מוקדמת
סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע כי מעסיק שרוצה לפטר עובד, ייתן לו הודעה מוקדמת לפי התנאים בחוק. גם עובד שרוצה להתפטר, ייתן הודעה מוקדמת למעסיק.
הודעות אלו יינתנו בכתב, ויש לציין בהן את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים.
סעיף 2 לחוק |
"2. (א) מעסיק המבקש לפטר עובד ייתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי הוראות חוק זה. |
(ב) עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי הוראות חוק זה. |
(ג) הודעה כאמור בסעיף זה תינתן בכתב ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות, לפי העניין, והכל בהתאם להוראות חוק זה." |
כל האמור להלן בגין הודעה מוקדמת יהיה נכון הן לגבי לפיטורים והן לגבי התפטרות.
מועד מתן הודעה
בחוק נערכת הבחנה בין עובד במשכורת ובין עובד בשכר.
נזכיר כי עובד במשכורת הינו עובד במשרה חודשית, גלובלי;
עובד בשכר הינו כל מי שאינו עובד במשכורת. למשל, עובד על בסיס שעתי או יומי.
- עובד במשכורת – סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
- במהלך ששת חודשי העבודה הראשונים – עבור כל חודש העסקה יינתן יום הודעה מוקדמת.
- החל מהחודש השביעי ועד תום השנה הראשונה – 6 ימים + 2.5 ימים בשל כל חודש עבודה החל מהחודש השביעי.
- לאחר שנת העבודה הראשונה, ההודעה תינתן חודש מראש.
סעיף 3 לחוק |
"3.עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן: |
(1) במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים – של יום אחד בשל כל חודש עבודה; |
(2) במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה – של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה; |
(3) לאחר שנת עבודתו הראשונה – של חודש ימים." |
- עובד בשכר – סעיף 4 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות
- במהלך שנת העבודה הראשונה – בעד כל חודש עבודה יינתן יום הודעה מוקדמת.
- במהלך שנת עבודתו השנייה – 14 ימים, בתוספת יום אחד שיינתן בשל כל חודשיים נוספים. לדוגמה, מי שעובד שנה וארבעה חודשים – יקבל עבור השנה 14 יום, ועבור ארבעה החודשים הנוספים – יומיים (מספר החודשים מחולק ב-2).
- במהלך שנת עבודתו השלישית (למשל שנתיים ויום) – 21 ימים, בתוספת יום אחד בשל כל חודשיים נוספים.
- לאחר שנת עבודתו השלישית – חודש ימים.
סעיף 4 לחוק |
"4. עובד בשכר זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן: |
(1) במהלך שנת עבודתו הראשונה – של יום אחד בשל כל חודש עבודה; |
(2) במהלך שנת עבודתו השנייה – של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה; |
(3) במהלך שנת עבודתו השלישית – של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה; |
(4) לאחר שנת עבודתו השלישית – של חודש ימים." |
נקודות חשובות:
- הן לעובד בשכר והן לעובד במשכורת, חודשי העבודה שנספרים צריכים להיות מלאים.
- ההוראות המפורטות חלות גם במקרה של התפטרות וגם במקרה של פיטורים.
- ימי הודעה מוקדמת הם תמיד קלנדריים, כלומר ימי שישי ושבת נספרים אף הם.
ויתור על עבודה בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת
סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות קובע כי מעסיק רשאי לוותר על עבודתו בפועל של עובד בתקופת ההודעה המוקדמת, בתנאי שישולם לעובד השכר המגיע לו בגין ימים אלה. דין זהה חל במקרה שבו העובד התפטר והמעביד מוותר על נוכחות העובד בפועל במקום העבודה, והוא צריך לשלם לעובד פיצוי בסכום שווה לשכרו.
סעיף 7 לחוק קובע שעובד שחדל לעבוד או מעסיק שפיטר עובד, ללא מתן הודעה מוקדמת לצד השני, יחויבו בתשלום פיצוי בסכום השווה לשכר.
סעיפים 6 ו-7 לחוק |
"6. (א) מעסיק רשאי להודיע לעובד, בהודעה מוקדמת לפיטורים, כי הוא מוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו. |
(ב) מעסיק רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו. |
7. (א) מעסיק שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים כאמור בחוק זה, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת." |
חישוב ערך יום הודעה מוקדמת
ערך יום העבודה יחושב לפי סכום 3 משכורות אחרונות.
במשכורת ייכללו הרכיבים המופיעים בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964) בלבד, כדלקמן:
"1. (א) הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לעניין תקנות אלה הם:
(1) שכר יסוד;
(2) תוספת ותק;
(3) תוספת יוקר המחיה;
(4) תוספת משפחה.
(ב) נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.
את סכום שלושת המשכורות האחרונות כאמור לעיל, נחלק ב-90 ימים וכך נקבל את הערך עבור יום הודעה מוקדמת.
לחישוב ערך סכום של "הודעה מוקדמת", נכפיל את ערך יום ההודעה המוקדמת במספר הימים להם זכאי העובד או המעסיק.
עוד מאמרים
העסקת בני נוער בשעות הלילה
ככלל, אסור להעסיק נערים שחלה לגביהם חובת לימוד בשעות שבין 20:00 לבין 08:00 בבוקר שלמחרת, ולגבי מי שמלאו להם 16 ולא חלה לגביהם חובת לימוד, בשעות שבין
נוער – תנאי עבודה
ההוראות לעניין תנאי העבודה החלות על עובדים בוגרים, חלות ככלל גם על בני נוער עובדים.
בדיקה רפואית ואישור רפואי – בני נוער
בני נוער (עד גיל 18) המבקשים לעבוד, נדרשים לפנות תחילה לבדיקה רפואית ולקבל מרופא המשפחה אישור להעסקה. כאשר מדובר בעבודה הכרוכה בסיכון מיוחד לבריאות, החובה
זכויות בני נוער עובדים
מערכת הזכויות של העובד הבוגר, חלה ככלל גם על בני נוער עובדים. זאת בכפוף להסדרים מיוחדים, המעוגנים בחוק, שנועדו להבטיח לבני הנוער, תנאי עבודה ההולמים
העסקת נוער
החופש הגדול בפתח ובני נוער רבים זמינים וחפצים בעבודה לתקופת החופש (ולפעמים אף מעבר).
חוק הגנת השכר
חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 הינו חוק מגן הנועד להסדיר את אופן תשלום השכר, מועד ודינים בשל הפרותיו.
שכר מינימום
חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, קובע מהו שכר המינימום שישולם לעובד. החוק מבחין בין שכר מינימום חודשי, שעתי ויומי.