הפרשה לקופות גמל
(סעיף 3(ה3)(1) לפקודת מס הכנסה)
שווי קופת גמל לקצבה / תגמולים
משכורת קובעת – המשכורת הקובעת לעניין חישוב שווי קופת הגמל מוגדרת בסעיף ההגדרות לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964.
סעיף 1 לתקנות קובע כי משכורת קובעת לעניין שווי קופת גמל הינה:
"לעניין קופת גמל לתגמולים או לקצבה – הכנסת עבודה למעט שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד".
כלומר, משכורת לעניין שווי קופת גמל הינה משכורת למעט שווי שימוש רכב, אך לא יותר מסכום התקרה – 26,378 ש"ח.
שיעור ההפרשה – השיעור המקסימלי להפרשה, שאינו מחייב זקיפת שווי, הוא 7.5%.
אופן החישוב:
(1) הפרשת המעסיק לקצבה \ תגמולים בפועל.
(2) הנמוך מבין (משכורת הקובעת או 26,378 ₪) x 7.5% = הפרשה על פי חוק.
(3) שווי קצבה \ תגמולים = ההפרש בין הפרשת המעסיק (1) להפרשה המותרת על פי חוק (2).
שווי אובדן כושר עבודה (א.כ.ע.)
אובדן כושר עבודה הינו ביטוח המכסה מקרים של פגיעה בכושר העבודה. הפרשת המעסיק לביטוח זה פטורה ממס, כאשר הפטור מורכב משלוש תקרות שונות. התקרה הנמוכה ביותר היא הפטור על אובדן כושר עבודה, וכל ההפרש בין ההפרשה לבין התקרה הנמוכה הינו שווי אובדן כושר עבודה.
תקרה 1: (משכורת קובעת או תקרה) x 7.5% = הפטור המקסימלי לקצבה וא.כ.ע.
יתרה מירבית לא.כ.ע. = ההפרשה בפועל לקצבה – הפרשה מירבית לקצבה.
יתרה מירבית לא.כ.ע = תקרה 1.
תקרה 2: ההפרשה בפועל לאובדן כושר עבודה = תקרה 2.
תקרה 3: תקרה מרבית לא.כ.ע. = 3.5% x (26,378 או הכנסה קובעת) הנמוך.
תקרה מירבית לא.כ.ע. = תקרה 3.
שווי א.כ.ע. = ההפרשה בפועל פחות הנמוך מבין התקרות (תקרה 1, תקרה 2, תקרה 3).
שימו לב: אם נזקף לעובד שווי קופות גמל, כל ההפרשה לאובדן כושר עבודה תהיה חייבת בזקיפת שווי.
שווי הפרשה לקרן השתלמות (סעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה)
משכורת קובעת – המשכורת הקובעת לעניין חישוב שווי קרן השתלמות מוגדרת בסעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה. הסעיף קובע כי משכורת הקובעת לעניין שווי קרן השתלמות הינה:
"הכנסת עבודה – למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסוים".
כלומר, משכורת לעניין שווי קופת גמל הינה משכורת – למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסוים, אך לא יותר מסכום התקרה – 15,712 ש"ח.
אחוז הפטור:
- 7.5% לעובדים רגילים;
- 8.4% לעובדי הוראה.
אופן החישוב:
- הפרשת המעסיק לקרן השתלמות בפועל.
- תקרת החוק = 8.4% / 7.5 % x הנמוך מבין משכורת קובעת או 15,712 ₪.
- שווי קרן השתלמות = ההפרש בין הפרשת המעסיק בפועל לבין תקרת החוק.
משיכת כספים שנצברו בקרן השתלמות
סעיף 9(16א)(א) לפקודה קובע את הכללים למשיכת כספים מקרן ההשתלמות. אם מתקיימים כללי המשיכה שיפורטו, המשיכה לא תחויב במס; אם לא מתקיימים הכללים, יש לחייב את המשיכה במס.
כספים שנמשכו מקרן השתלמות יהיו פטורים ממס בהתקיים אחד התנאים הבאים:
- משיכה לאחר שחלפו 6 שנים ממועד פתיחת החשבון בקרן ההשתלמות;
- כאשר העובד הגיע לגיל פרישה – במידה שחלפו 3 שנים ממועד פתיחת החשבון בקרן ההשתלמות;
- משיכת הכספים לצורכי השתלמות שמטרתה שמירה על הקיים ולא רכישת יתרון מתמיד – במידה שחלפו 3 שנים ממועד פתיחת החשבון בקרן ההשתלמות.
- במקרה של פטירה – משיכה בידי היורשים, תהא פטורה ממס, בכל עת.
שווי להפרשה לפיצויים
משכורת קובעת – הכנסת עבודה למעט החזר הוצאות ולמעט שווי רכב.
אופן החישוב:
- הפרשת המעסיק לפיצויים בפועל.
- תקרת החוק = 8.33% * הנמוך מבין משכורת קובעת או 34,900 ₪.
- שווי לפיצויים = ההפרש בין הפרשת המעסיק לבין תקרת החוק.
הערה חשובה: במקרה שמבקשים שווי שנתי – ניתן להתייחס לתקרה כתקרה שנתית.
עוד מאמרים
הסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד האמירויות נכנס לתוקף
שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת מעדכן כי ההסכם לאזור סחר חופשי (אס"ח) בין ישראל לאיחוד האמירויות נכנס לתוקפו בתאריך 1 באפריל 2023. "מדובר בנקודת ציון
משרד הכלכלה: הסתיים המו״מ על הסכם אס״ח עם וייטנאם
ההסכם צפוי לשפר את כושר התחרות של היצואנים הישראלים ולהניב תועלת שנתית למשק המוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנה. וייטנאם תהיה המדינה השנייה במזרח אסיה עמה
יבואן נאות – להיות או לא להיות?
ריבה גור-אריה שרון | חברת 'היבטים' | מאמרי דעה יבואן נאות – להיות או לא להיות? הרפורמה ביבוא מזון יוצאת לדרך ומביאה איתה הרבה שינויים לצד אי וודאות גדולה.
שילוח בינלאומי: כל מה שחשוב לדעת
שילוח בינלאומי הוא מונח המתייחס לא רק לסדרה מגוונת של שירותי הובלת סחורות, אלא גם למכלול שירותים הניתנים לקהילה העסקית בכל הנוגע להסכמי סחר והנחיות
1.4.2023 – נכנס לתוקפו הסכם אזור הסחר החופשי בין ישראל לאמירויות
עם כניסת הסכם אזור הסחר החופשי לתוקף יורדו או יתבטלו המכסים מכ-96% מהמוצרים ותתאפשר גישה לחברות ישראליות למכרזים ממשלתיים באיחוד האמירויות ושהפכה בכך לשותף הסחר
מגמות בסחר העולמי ובכלכלה הישראלית
הזדמנויות לייצואן הישראלי בזמני האטה כלכלית, כפי שצפוי בשנתיים הקרובות, אנו יודעים כי קיים קושי להיכנס לשווקים חדשים – הן לחברות בוגרות והן לחברות צעירות