בקרת שכר - העסקת בני נוער

לקראת החופש הגדול: זכויות להעסקת בני נוער

בני נוער רבים עובדים במהלך חופשת הקיץ, להלן מדריך למעסיק אודות העסקת בני נוער.

חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 הוא המסדיר את תעסוקת בני הנוער, בחוק מוסדרים גיל ההעסקה המותר, שעות עבודה, הפסקות, עבודה בלילה, עבודה אסורה, חופשה שנתית וכו'.

להלן מספר דברים עיקריים העולים מן החוק בכל הקשור להעסקת בני נוער.

מאיזה גיל מותר להעסיק בני נוער?

בזמן חופשת לימודים רישמית, בהתאם לסעיף 2(א)א לחוק עבודת נוער מותר להעסיק ילד שמלאו לו 14 שנים בעבודת קלות שאין בהם כדי להזיק לבריאותו להתפתחותו הכל כפי שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות ובתנאים שיקבע.

בזמן לימודים, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953 לא יועסק ילד שעדיין לא מלאו לו 15 שנה.

כדי להעסיק בן נוער, על העובד להציג בפני המעסיק תעודת זהות שלו או של הוריו וכן אישור רפואי להעסקתו.

הודעה על תנאי ההעסקה

על פי סעיף 1 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002 יש למסור לנער עובד הודעה בכתב על תנאי העסקתו לא יאוחר משבעה ימים.

על פי סעיף 9 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002 אין חובה למסור הודעה על תנאי עבודה כאמור אם מדובר על תקופת עבודה שאינה עולה על שבעה ימים.

שכר מינימום

על פי תקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), תשמ"ח-1987:

 שכר המינימום לגבי נער עובד המועסק במשרה מלאה במקום עבודה, יהיה באחוזים כמפורט להלן משכר המינימום כמשמעותו בחוק:

(א)  לגבי נער עובד כאמור שטרם מלאו לו שש-עשרה שנה – 70%;

(ב)  לגבי נער עובד כאמור שמלאו לו שש-עשרה שנה וטרם מלאו לו שבע-עשרה שנה – 75%;

(ג)   לגבי נער עובד שמלאו לו שבע-עשרה שנה – 83%.

על פי אחוזים אלו, להלן השכר השעתי המינמלי בהתאם לגיל העובד:

החל מחודש דצמבר 2017 שיעור שכר המינימום הוא כלהלן:

עד גיל 16          21.45  ש"ח שכר לשעה, 3710 ש"ח חודשי

גילאי 16-17      22.98 ש"ח לשעה, 3975 ש"ח שכר חודשי

גילאי 17-18      25.43  ש"ח לשעה, 4399 שכר חודשי

שעות עבודה

על מנת לקבוע שכר שעתי לבני נוער יש לחלק שכר המינימום את השכר החודשי ב-173. 

על פי סעיף 20(א) לחוק אין להעסיק נער שטרם מלאו לו 16, יותר מ-8 שעות ביום, ולא יותר  מ-40 שעות שבועיות.

במקומות בהם ישנה מתכונת ההעסקה של 5 ימים בשבוע, ניתן להעסיק נער מעל גיל 16 עד 9 שעות יומיות ולא יותר מסך של 40 שעות בשבוע.

כאשר מדובר ביום לפני יום המנוחה השבועית , או לפני חג, לא יעלה יום העבודה על 7 שעות.

סעיף 24(ב) לחוק מתייחס לאיסור עבודת לילה.

על פי הסעיף אסור להעסיק נער מתחת לגיל 16 וצעיר מעל גיל 16 שחוק חינוך חל עליו (גילאי 16-18) בלילה בין השעות 20:00-8:00,  וצעיר שחוק חינוך חובה אינו חל עליו פרק זמן של 10 שעות בין 20:00 ל-6:00.

לעניין עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית נקבעו סעיפים מיוחדים:

24א.  (א)  על אף האמור בסעיף 24, מעסיק רשאי להעסיק צעיר עד שעה 24:00 בתקופת חופשת לימודים רשמית, ובלבד שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, המעסיק יחזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו.

          (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ענפי עבודה מסוימים או על עבודה מסוימת ששר הכלכלה והתעשייה קבע כי הם עלולים לפגוע בבריאותו, בשלומו או בהתפתחותו הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של הצעיר.

ישנם מקרים בהם תותר עסקת עובדי נוער בלילה על פי היתר משר העבודה והרווחה.

  1. בהתאם לסעיף 25(א) שר העבודה רשאי להתיר העסקת צעיר עד שעה 23:00 במקום בו עובדים במשמרות.
  2. סעיף 25(ב)(1) קובע כי בשעת חירום רשאי שר התעשיה המסחר והתעסוקה להתיר העסקת צעיר גם אחרי השעה 23:00, במקום שבו עובדים במשמרות או כאשר עבודת הצעיר נחוצה בשל החלטה כאמור, ובלבד שהובטחו לדעת השר תנאים לשמירת בריאותו ורווחתו של הצעיר.
  3. סעיף 25(ג) קובע כי במקרה בו סבור שר העבודה שהדבר דרוש להשתלמותו המקצועית של צעיר, רשאי הוא להתיר, התרת שעה, את העסקתו בלילה במקום שבו עובדים ברציפות.
  4. סעיף 25(ד) קובע כי מקום בוסבור שר העבודה שרצוי לעשות כן למען האמנות, רשאי הוא להתיר, התרת שעה, העסקתו של נער שמלאו לו 10 שנים עד שעה 24.00 אם לדעתו הובטחו התנאים לשמירת בריאותו, חינוכו והתפתחותו המוסרית של הנער.

הפסקות

ביום עבודה של מעל ל-6 שעות יש לתת הפסקה בת 45 דקות, אשר על 30 דקות לפחות להיות ברציפות.

חופשה שנתית

סעיף 27א לחוק עבודת נוער קובע כי לגבי נער יש לקרוא בסעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951, "18 יום" במקום "14 יום". כלומר נער עובד עד וותק של 4 שנים יקבל 18 ימי חופשה שנתית.

הפקדה לקופת גמל

על פי סעיף 4(7) לצו ההרחבה לביטוח פנסיה חובה, הצו לא יחול על מי שטרם מלאו לו , 20 שנה לאישה,  ו-21 שנים לגבר. על כן, אין חובת הפרשה לפנסיה לבני נוער.

ביטוח לאומי

מעסיקים של בני נוער מחוייבים להפריש עבורם דמי ביטוח לאומי.

עד לסכום של 6,331 ₪  מהשכר (נכון ל-2020) יש לנכות דמי ביטוח לאומי בשיעור של 0.48%.

על חלק בשכר אשר מעל 6,164 ש"ח ישלם המעסיק 2.12% מהשכר.  (מוגבל לתקרה של 40,020 ₪ נכון לשנת 2020).

אסור למעסיקים לנכות את דמי הביטוח לאומי משכרם של בני הנוער.

דמי ביטוח בריאות

למעסיק אסור לנכות משכר בני נוער דמי ביטוח בריאות.

מס הכנסה

יש לנכות מס הכנסה משכרם של בני נוער.

בני נוער בגילאים 16-18 זכאים לנקודת זיכוי אחת נוספת בשל גילם.

כלומר, נקודת הזיכוי היא בנוסף ל-2.25 נקודות זיכוי בשל היותם תושבי ישראל, ובנוסף לחצי נקודת זיכוי לאישה.

דמי הבראה

בני נוער יהיו זכאים לדמי הבראה לאחר שהשלימו את שנת עבודה במקום עבודתם. תשלום דמי ההבראה יהיה בהתאם להיקף המשרה ולוותק העובד. גובה דמי ההבראה במגזר הפרטי עומד כיום על 378 ש"ח.  

עבודות אסורות

ישנן תקנות מיוחדות אשר נקראות תקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), תשנ"ו-1995.

סעיף 1 לתקנות אלו קובע כי  לא יעסיק אדם נער בעבודות, בתהליכי הייצור או במקומות עבודה כמפורט בתוספת; הוראה זו לא תחול על העסקת נער לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, או במרכז להכשרה מקצועית לנערים כמשמעותו בסעיף 1(ב)(3) לחוק, הכל בהתאם לתכנית החניכות למקצועות או בהתאם לתכנית ההכשרה של אותו מרכז.

עבודות לנוער המחייבות בדיקת התאמה

ישנן סוגי עבודות שונות המחייבות בדיקת התאמה על ידי רופא תעסוקתי. על הנער לבצע את הבדיקות במהלך החודש טרם תחילת עבודתו. דוגמה למספר עבודות על פי משרד העבודה והרווחה: עבודות מסגרות ופחחות, חציבה, נגרות או ליטוש.

עוד מאמרים

בקרת שכר - שלילת פיצויי פיטורים
בקרת שכר

שלילת פיצויי פיטורים

חוק פיצוי פיטורים, התשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") קובע את זכותו של עובד שעבד שנה אחת לפחות ברציפות לקבל פיצויים בגין פיטוריו והפסקת

קרא עוד »
בקרת שכר רווחת עובדים
בקרת שכר

פיצויי פיטורים

סעיף 1  לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 קובע כי עובד שעבד שנה אחת ברציפות אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעסיקו פיצויי

קרא עוד »
בקרת שכר

היעדרות מעבודה עקב מחלה

עובדים שנעדרו מעבודתם עקב מחלה, זכאים לדמי מחלה. תשלום דמי מחלה לגבי עובדים בתחומי עיסוק מסוימים, כגון: בענפי החקלאות, או ההובלה, מוסדר בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה.

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן